בס"ד
הקדמה
פוסקים ומקורות הלכתיים היוו השראה לכתיבת פרקי תקנון זה, שנכתב בעקבות מלחמת התקומה והשלכותיה מתוך ניסיון רב שנצבר בעמותת אדוות –ארגון משפחות הפצועים.
מחמת הקיצור נמנענו מלציין את המקורות.
ברור ומובן כי לכל קהילה יש מסורות וכללי התנהלות. אנו באנו להסב את תשומת הלב לצו השעה – הנגשת בית הכנסת לפצועים הרבים, בנפש ובגוף –שיזכו כולם בעז"ה במהרה לרפואה שלמה ובריאות איתנה.
התקנון המוגש בזאת הינו תקציר של תקנון ארוך יותר, המפרט את כלל ענייני הקהילה, ומתייחס באופן נקודתי לדברים הנוגעים להגעת הפצועים לבית הכנסת.
למען הסר ספק – הפוסק בענייני בית הכנסת יהיה תמיד המרא דאתרא.
ניהול בית הכנסת
- בתי כנסת רבים ניבנו בעבר ללא מודעות מספקת לצרכי הנכים. בחלוף הזמן, עם עליית המודעות והצורך וכן עם התקדמות הטכנולוגיה ופתרונות שונים, חשבנו שנכון יהיה לתת את הדעת על הנגשת המבנה ודרכי הגישה אליו, ועל ההתנהלות וההתנהגות בתוך בית הכנסת המכבד את קהל הפצועים והנכים ומעוניין שיבואו בשמחה בשעריו. בכל שינוי במבנה בית הכנסת והתאמתו לאוכלוסיית המתפללים הפצועים והנכים, על הגבאים להתייעץ עם המרא דאתרא בשל חשש מהשלכות הלכתיות, ולהיוועץ בקהל המתפללים בשל השמירה על דרכי שלום.
- נכון וראוי כי בכל בית כנסת יימצא טלפון נייד זמין / מערכת המאפשר/ת זימון עזרה ראשונה (פיזית ונפשית) באופן מיידי, לרווחת הפצועים ובני משפחותיהם, לכל מקרה שלא יבוא.
- טוב תעשה הקהילה אם תארגן תורנות בין חבריה, על מנת לסייע לפצועים להגיע בבטחה מביתם לבית הכנסת וכן חזרה הביתה בתום התפילה / השיעור. הדבר ייעשה בתיאום עם הפצוע ובני משפחתו, והמשך הצורך ייבדק מעת לעת על ידי הממונה על כך מטעם הקהילה.
התנהגות בבית הכנסת וארגונו
- על הגבאים לדאוג שבית הכנסת יהיה נגיש ויאפשר תנועה, התמצאות והשתתפות לכל אדם עם מוגבלות בכל הפעילויות המתקיימות בבית הכנסת, באופן שיוויוני, מכובד, נוח, עצמאי ובטיחותי. יש להשאיר רווח בין שורות הספסלים של 80 ס"מ לפחות כדי לאפשר מעבר של כסאות גלגלים, ולהותיר מספר מקומות עם מדף ללא מושב. ניתן להתייעץ בנושא עם יועצי הנגישות המתמחים בתחום או עם יועצי החברות המובילות בנושא ריהוט, תאורה, פתחים וכו'.
- בימת העולים לתורה והסטנדר לשליח הציבור יותאמו לדרישות הנגישות, כדוגמת: הנמכת ריצפת הבימה או יצירת כבש נוח, הזמנת בימה מתכווננת לגובה, עומק ארון מתחת לבימה צר כדי לאפשר מצב שבו רגליות כיסא גלגלים יכנסו אל מתחת לבימה בעת העלייה לתורה או כאשר הנכה ניגש לשמש כשליח ציבור, וכן מרחב מספק ברחבת הבימה לצורך תמרון קל ונוח עם כסא גלגלים וקלנועית.
- הבימה בקידמת בית הכנסת, המשמשת לעלייה לארון הקודש, תונגש לעליית כסא גלגלים ולעליית אדם המתקשה בהליכה (קביים, הליכון וכד'), ע"מ לאפשר לכל אדם לשמש בתפקיד ציבורי: פתיחת ארון הקודש, אמירת דבר תורה או דרשה וכדומה.
- עיוור או אדם הזקוק לכלב שירות טיפולי כגון הסובלים מ-PTSD – תסמונת פוסט טראומה, ייכנס לבית הכנסת עם כלב הנחיה שלו אם אינו יכול להתנהל בלעדיו, ועל הגבאים, בעצה אחת עם המרא דאתרא, להקצות למתפלל ולכלבו מקום מתאים. באחריות בעל הכלב לדאוג להתנהגות כלבו בבית הכנסת. כאשר הוא עולה לתורה יסייעו בעדו להגיע לבימה, והכלב ימתין על מקומו בשלום עד לשוב בעליו אליו.
- נכה יכנס לבית הכנסת עם הקלנועית שלו בשבת כבימי חול אם אינו יכול להתנהל בלעדיה, ועל הגבאים, בעצה אחת עם המרא דאתרא, להקצות למתפלל ולרכבו מקום מתאים. באחריות בעל הקלנועית להפעילה ללא צפצופים מיותרים המבלבלים את דעת המתפללים.
- לבית הכנסת יירכשו דפיברילטור להחזרת קצב לב סדיר בעל ממשק בעברית, ותיק עזרה ראשונה המותאם לאירוע רב נפגעים (אר"ן). אנשי רפואה מבאי בית הכנסת יוכשרו להשתמש באמצעים אלו בעת הצורך. הדפיברילטור יועלה לאפליקציה "איפה דפי" לאיתור מכשירי דפיברילטור.
- השמעת רעש בזמן התפילה הינה דבר הפוגע בתפילה בהיבטים שונים. ביחס לפצועים הסובלים מחרדות ופוסט טראומה, יש לנקוט במשנה זהירות בכל רעש שעלול לגרום להם כאב מיותר. נכונים הדברים לגבי כל ימות השנה, ובמיוחד יקפידו שלא ישמיעו המתפללים קולות נפץ המעוררים זכרונות פוסטראומטיים בזמן קריאת מגילה וכיוצא בזה.
- שירותי נכים – יש לוודא הימצאות תאי שירותים המונגשים לנכים, הן מבחינת מיקומם ביחס לאולם התפילה הן מבחינת המפרט המחוייב בתא השירותים (כולל כיור נגיש בתא ואמצעי היגיינה נוספים), וכן ביחס סביר למספר הפצועים הזקוקים להם. יש להדגיש לכל בני הקהילה באופן ברור וחד משמעי, כי שירותים אלו נועדו אך ורק לנכים, ולא ישמשו את בני הקהילה האחרים כ"תא שירותים נוסף למקרה הצורך".
מינוי שליח ציבור
- ניתן ואף ראוי למנות שליח ציבור העומד בתבחינים שנקבעו בהלכה ובתקנון הקהילה, אף אם הוא נכה. מוגבלות פיזית (וגם אחרת, כל זמן שמאפשרת לעמוד בתבחינים כנ"ל) אינה אמורה לפגוע ביכולתו וזכותו של הנכה לעבור לפני התיבה, ואין בנכותו משום פגיעה בכבוד הציבור (ובפרט אם פציעתו נגרמה בשעה שמסר עצמו בשליחות הציבור ולמענו).
קריאה בתורה
- על הגבאי לערוך בשבתות ובימים טובים 'מי שברך לחולים' לאחר הקריאה בתורה, והמתפללים יעמדו במקומם ויאמרו בפיהם בלחש את שמות החולים עליהם הם מתפללים, בכדי למעט בטירחת הציבור.
- תפילת ״רופא חולי עמו ישראל״ הינה על כל פצועי וחולי עמו ישראל, ובוודאי שגם היחיד כלול בתוכם. לעתים חורגים ומייחדים תפילה נפרדת לנמצא במצב מסוכן. לאחר זמן מה מתחיל תהליך החלמה, לעיתים ארוך, אך לא מסכן חיים. בשלב זה נכון להפסיק לשחוק את התפילה המיוחדת, ולשוב ולכלול את היחיד בתוך שאר חולי עמו ישראל. בהעדר מושג אודות מצבו יש להניח בתום שבוע שמצבו כבר אינו מסכן חיים. אם ניתן להתעניין בשלומו אפשר להתפלל עליו באופן קבוע, ומידי פעם להתעניין בשלומו כדי לדעת אם להמשיך להתפלל עליו באופן חריג. על הגבאים לרכז את המידע אודות פצועים וחולים, ולהוציאם מהרשימה לכשיצאו מכלל סכנה.
למעוניינים להוריד כקובץ:
